עַל הַגִּבְעָה נִצֶּבֶת חוּרְבָה

בַּת אֶלֶף שָׁנִים וְיוֹתֵר.

וְהִיא תִּהְיֶה שָם, גֵּאָה וּשְׁלֵוָה

עוֹד אֶלֶף שָׁנִים וְיוֹתֵר.

 אַחֲרֵינוּ.

 אמנון בקר

29.5.2004