פתח דבר ל"סיפורי בעל ואהליבה".
בשנת 1981 נפרשה לפניי גרסה ראשונה של "סיפורי בעל ואהליבה". הספר הוא
צרור של סיפורים דמיוני מתחילתו עד סופו. השימוש שנעשה כאן בשפע של
עובדות שנשאבו ממקורות שונים, אף הוא שימוש שכולו פנטזיה ואיננו מדויק
משום בחינה מדעית. לפעמים מעוותים הנתונים בכוונה. אין עדיין כל הוכחה כי
התל העתיק, המצוי בנ"צ 1819 .2181 שעל מפת ישראל, הוא אכן יזרעאל
המקראית או כל עיר מזוהה אחרת. אין כל הוכחה כי המערבי שבשורת מעיינות
המעתק, הפזורים לרגלי צפון הגלבוע, הוא "העין אשר ביזרעאל". בעת חיבור
הגרסה הראשונה כבר נסקר התל הגדול והשטוח, אך עדיין לא נחפר בידי
ארכיאולוגים. ממילא לא נודע אז אם היישוב הקבור תחת התל היה מוקף אי פעם
חומה בצורה.
החל מאמצע שנת 2001, במשך כשנה וחצי, חזרתי ושקדתי על שכתוב כל הספר
תוך שינוי מעמיק של שפת הכתוב. בינתיים נחשף התל בחמש עונות של חפירה
ארכיאולוגית מסודרת. לדעת החופרים, אּותַ ר בתל מתחם ישראלי – מקראי.
המתחם כולל חומה, מגדלים, חפיר וחלקלקה. לכולם ממדי ענק, בהשוואה לכל
ממצא אחר מאותה תקופה. החפירות עדיין בתחילתן. הממצאים מלמדים כי תקופת
היות המתחם מבוצר הייתה קצרה – עשרות שנים בלבד. סגנון הבנייה זהה לזה של
שומרון המקראית.
אמנון בקר
24.1.2003
קב' יזרעאל